טוב... יום חמישי, אבל היום לא התחיל היום אלא אמש, בהפעלת צוות "הנודד". (חברה של שאר הפלוטילה קצת נפגעים מעובדת היותי מבודד מהם, ולא מעורב באירועי היום יום בספינה. אשתדל לדווח ממקור שני בהמשך)
חזרה לסיפור, במסגרת סיכום היום עלו הנט"שות (נקודות טעונות שיפור), המאוויים של חברי הצוות והתודות על הדברים הנפלאים שחלפו עלינו משך היום.
לא אפרט הכל, בכל זאת הנושאים אינטימיים ושמורים בחוג המשתתפים, אך קיבלתי את אישורה של מי שהביע את משאלתה "לעוף"!
מיד עלה מתהום הנשייה רעיון הערסל.
אבי, שאיתנו בצוות, גייס את קישורי הפיתוח שכבר למדנו להכיר בעבר (אנחנו באתגרים ורבים אחרים שזקוקים מעת לעת להמצאותיו כדי לשפר את איכות חייהם. ומיד החלו לעוף שרטוטים בחלל, אשר בעזרת סיעור מוחות פורה, של שאר חברי הצוות, ניסיונם הימי וניסיונם בהתעללות, יצרו ממוחם הקודח חלום בלהות המבוסס על מגבת קרועה (שלי!), קישורי התפירה של ג'ינג'ית, יכולות הקשירה הוירטואוזים של גילי (שוב – אני), והינה, תלוי לו מהמנור, משתלשל מחבל ישירות לתוך ההול, מתקן תליה למופת.
כל מה שחסר – "נידון" (לתליה).
רוויטל ויורם, נשמע כי התעוררו כבר, אך עדיין לא הגיחו מהחור שלהם, ולכן החלטנו לבצע תרגול על מודל.
יעל הנידון, אני התליין. 
שלב האלפה עבר בהצלחה.
לא נותר אלא להמתין לקורבן.
ראשונה הגיחה רויטל.
מיד הושבה על "הכס". - 
1. 
2. 
בתוך כדקה היא הייתה על הסיפון. מאמץ אפסי של שימוש בוינץ'.
שלב הבטה עבר גם הוא בהצלחה. לא רק שהעלנו אותה בלי להניד עפעף, אלא שגם להוריד אותה לא נזקקנו אפילו להניד אשך.
יורם זכה גם הוא להנפות מעלה מטה על פי דרישה, אך אצלו יש בעיה קטנה. מסתבר שתחת המעטה השקט שוכן פריק-קונטרול. הוא לא יכול פשוט להתמסר. מושך לכאן לשם... רק מפריע.
המשך היום היה עינוי מתמשך.
מכיוון ששוב לא נזקקו הנ"ל למשמעת מים, הפכנו אנו להיות שרות מעליות...!
בל-בוי למעלה, בל-בוי לקומת מרתף, תניף אותי לספסל, עכשיו לשירותים....
כן! היא התחילה לרחף.
(טוב, ברור לכם שאני מגזים כאן?! הכל ברוח טובה בכייף והנאתכם הנאתי/נו)
יצאנו!
רק הרחקנו 100 מטר וכבר התחלנו לחטוף את הרוחות. רוחות של 20-25 קשר. משבים מכיוונים שונים – חגיגה.
אמנם יצאנו עם מערך מפרשים מצומצם, אבל התחושה הייתה של רחפת.
גמענו חיש קל את שמונת המיילים מואטי לאי קטן – אטוקו Nisos Atoko, וזרקנו עוגן במפרצון מרהיב שניקרא One house bay.
הייתם מצפים שיהיה שם רק בית אחד?!
אתם צודקים.
אבל עם כנסיה.
המים צלולים לחלוטין, גוונים נעים בין כחול עמוק לטורקיז בהתאם לעומק לצמחיה, לחול ולסלעים. (תמונות תמונות... בקרוב).
תוך זמן קצר נאספה הפלוטילה במפרץ וריחות החלו להגיע לנחירי. צהרים בדרך.
גידי צץ לפתע על דינגי, והופ לחוף.
גם קרין שכבר מזמן אובחנה כהיפר אקטיבית הגיעה, נחתה חייכה והמשיכה בדרכה.
כעת הגיע הזמן של יעל לממש את מאווייה – שחיה! 
לא הפרענו לה לרדת למים, היא נהנתה וכבוד היכטה נישמר. גם אצלנו מישהו ירד למים הקפואים.
אכלנו שבענו שחינו (או נכון יותר – שחתה), והחלטנו לצאת לדרך ליעד - Kalamos.
רק יצאנו לים, כמעט חטפנו הלם! רוחות העצמה שהגיע ל-30 קשר, משבים מכיוונים שונים, קצף הגלים נישא במערבולות רוח כאילו היו טורנדו קטן. 
שמנו אף מעט צפונה למטרה בגלל הסוול והתקדמנו בדחילו לעבר קלמוס.
כאן, חיכתה לנו הפתעה נעימה בדמות סירת מנוע שסייע לכלול הפלוטילה בעגינה שהייתה קשה למדי בתנאי רוח צד של כ-22 קשר.
כעת קוראים לי לטברנה – רוצים לעשות ארוחת ערב משותפת, אז אני מפסיק כרגע, אולי אעלה את זה לבלוג עוד הערב. תלוי...
ובינתיים – יאללה ביי.
למצוא כאן wifi, לא הצלחתי, ולכן הפוסט מתעכב. מצד שני, אני יכול להוסיף ולספר לכם שהארוחה בטברנה לא הייתה מציאה גדולה, אם כי הדג שאכלתי היה טעים.
כשהגענו חזרה לספינות, הרוח שככה, והיה ממש נעים. התיישבנו לצידה של ג'ינג'ית שלא התחברה אלינו במסעדה, אלא המשיכה לעבוד (כן! לא תאמינו, אבל להנאתה המזוכיסטית, היא הביאה איתה עבודה לחופשת השיט).
בניסיון נואש להוכיח שהיא לא לגמרי פריקית, היא העלתה לנו את הסרט "קוד מקור" ונהננו.
נגמר הסרט (לא אגלה את סופו, אך אני ממליץ) וקולות הבוזוקי חלחלו לספינתנו.
יצאנו, ומסתבר שהטברנה של גל פתוחה על הספינה עם שלוחות לרציף.
הצטרפנו בצעדי מחול, והערב המשיך לזרום.
עד ש-
10 יורו ומספר כוסות אלכוהול, היוו מוטיבציה מספיקה בשביל גידי (שאגב – תודה, השאיל לי את המחשב כדי לכתוב שורות אלו) להתערב שהוא קופץ למים.
Show me the money! – היתה הקריאה שהקפיצה את גל להתערב, ואכן הוא קפץ להביא את הכסף.
קפץ להביא את הכסף וצנח מרוב התלהבות ואדי אלכוהול מהסביבה, בעוברו את הגנג-וואי.
לא פעם. פעמיים. אחרי שהתעשת והתרומם, הוא נחת מההתרגשות.
אבל מה?!
לא עזב לרגע את המצלמה.
קיצור – גידי שחה דקה, אסף את כספי הזכייה ודיווח שבכלל לא קר. (לדעתי אם זה המצב, היה צריך להחזיר לגל עודף 2 יורו )
הלכתי לישון.
(הערה שקיבלתי מיורם כשחזרנו לארץ והוא הספיק לקרוא את הפוסט -
עוד תיקון לא חשוב:
אני לא הייתי ב"חור" שלי כשניסיתם את הערסל / מעלית עם יעל.
התמונה שם צולמה על-ידי במצלמה של יעל או שלך...
)
